מאפשרת להם לדעת עם מה אני מתמודדת ומקטינה את הפער בין הפנים לחוץ.
לפעמים אני מרגישה שזה בא לרעתי.
ואני לא יודעת אם אחרי מה שעברתי בשנה האחרונה אני יכולה או רוצה אחרת.
ומה אני רוצה בכלל?
ימים רצופים של כאב עוברים עלי.
מאבק רצוף ומתמיד עם מי שאני
עם היכולת שלי להמשיך להישאר פה
עם הסיבה להמשיך להילחם
אם יש סיבה.
כל שנה יש יום שמפחיד אותי יותר מימים אחרים
שמזכיר לי את כל הרע,
ששורף לי את הנשמה
שגורם לי לשנוא את החיים שלי
לשנוא את עצמי.
זה קרה לפני 13 שנים,
הייתי כמעט בת 13.
הזמן עובר ואני ממשיכה לכאוב.
עד מתי זה ימשיך לכאוב כל כך?
תמיד?
פעם מישהי אמרה לי שיש לי עוד שנים רבות של עבודה,
היא האמינה שהזמן ירפא.
המילים שלה הולכות איתי והזמן עובר
אבל יש פצעים שנשארים פעורים לרווחה
ולא נסגרים אף פעם.
;){kind=link}