או/ ופגיעה של מי שהיה אמור להגן עלי או לראות מה מתרחש ולא עשה את זה, התעלם אולי מתוך חשש להבין מה קורה ולהתמודד. ולכן הימנעות מהתמודדות עם הפגיעה מתפרשת כדחייה שמשחזרת את הדחייה של הסביבה, את חוסר הרצון להתמודד עם הפגיעה.
קריאת חומרים טיפוליים הקשורים לפגיעה מינית. יכול להיות שמתוך חוסר אמון ביכולת של המטפל לעזור. ניתוק היכולת שלו לעזור על ידי ניסיון לשלוט בתהליך ובטיפול. לקיחת האחריות על עצמי כשאני לא באמת יכולה לעזור לעצמי. כמו שלא יכולתי לשמור על עצמי כשהייתי ילדה ופגיעה בציפייה שיצליחו לשמור עלי. לקיחת האחריות ותחושת האשמה על כישלון בסופו של דבר.
אכילה אימפולסיבית - פגיעה עצמית שהיא דרך להשיג שליטה. או איבוד שליטה על הסיטואציה ופגיעה עצמית נוצרת כתוצאה מכך, שחזור של הפגיעה בדימוי העצמי שלך בעקבות הטראומה.
אבדנות. כשאני אומרת שאני אבדנית ואני מתעצבנת מהתגובה כלכך שעוד יותר בא לי למות.כי התגובה הלא מתאימה תומכת בתחושה שאין פתרון.
הגוף מגיב לקושי בחולי כי הוא לא מסוגל יותר לשאת את העול הנפשי. ואז הכאב הנפשי מתחלף בכאב פיזי וכדי שלא יחזור הכאב הנפשי יש חוסר מוטיבציה לטפל בכאב הפיזי.
אפילו העור שלך לא מגן עלייך. תחושה של לכלוך ושל חוסר שייכות לגוף.
הטראומה פולשת לחיים ולא מאפשרת לתפקד. היא לוקחת את השליטה כי אי אפשר לדעת מתי היא תצוף ובאיזה עוצמה. ואז חוסר אונים. כל איבוד שליטה במידה מסויימת הוא שחזור של חוסר היכולת להגן או לעזור לעצמי כשהייתי צריכה.
;){kind=link}